שמירה על איכות הסביבה – לא רק הוצאה אלא גם ברכה
מקובל לחשוב, ששמירה על איכות הסביבה בתעשייה במיוחד מחייבת את המפעלים להשקיע כספים כה רבים ולהקצות לה כח אדם כה רב כדי לעמוד בתקנות, עד שלפעמים, כך טוענים מנהלי המפעלים, הייצור הופך לבלתי כדאי ולבלתי רווחים. ייתכן שקיימים מקרים אלה, אך לדעתי הם חריגים וחלקם מוגזמים ובדרך כלל אנחנו לא מגיעים לכדי קיצוניות כזאת.
קחו למשל על יצרני המוצרים הדליקים, כמו צבעים וכימיקלים. החוק מחייב אותם לא רק לסנן ולטהר פליטות של גזים מזיקים לאוויר וכן לאסוף ולשלוח פסולת מזיקה בחביות אטומות לקבורה מוסדרת ברמת חובב, אלא גם להפעיל מערכות כיבוי אוטומטיות למקרה של שריפה ולהתקין מערכת לקליטת ניצוצות ולמניעת התפוצצויות ועוד שפע של אמצעים, שנועדו להגן על המפעל, על עובדיו ובעיקר עלינו, הציבור.
יצרנים אלו יצאו למתקפה קשה נגד החוקים "המפלים" כלשונם, והזהירו, שייאלצו לסגור את שעריהם או להעלות את מחירי מוצריהם. אבל מאז הוטלו החוקים, שום מפעל לא סגר את שעריו, ובכמה ענפים מחירי המוצרים לא רק שלא עלו, הם אף ירדו.
למעל האמת, חלק מהחוקים להגנת הסביבה גרמו למפעלים בענפים שונים נזקים כספיים בייצור השוטף, ובעיקר הדרישה להפסיק את השימוש בפחם ובמזוט לייצור חשמל ולייצור מוצרים. חומרים אלה פולטים לאוויר תוך כדי בעירתם תחמוצות גופרית וחנקן, עודפי פחמן דו-חמצני וכו', והם מזהמי אוויר מובהקים. השימוש בתחליפיהם של חומרי בעירה אלה, כמו השמש והגז, מחייב השקעה גדולה בתשתיות חדשות.
במקרים אחרים השימוש בתחליפים בלתי מזיקים הוא פשוט יקר יותר – למשל, החומרים הרעילים לחיטוי הקרקע, מבוססים מתיל-ברומיד, מוחלפים היום בחומרי חיטוי והדברה ביולוגיים וידידותיים לאדם ולסביבה, אך מחירם כמעט כפול, והוא הדין בתחליפים של גז ה-CNC למזגנים ולתרסיסים, אשר מדלל את האוזון.
מנגד, ראוי לציין שכמה מהמאמצים להפחת השימו שבחומרים מזיקים ובטכנולוגיות הפוגעות באיכות חיינו ובאיכות הסביבה מביא דווקא ברכה למפעלים התעשייתיים לאורך זמן. למשל, המעבר לשימוש בתחליפי האנרגיה אותם הזכרתי קודם, כמו שימוש בגז או בקולטים פוטואלקטריים להפקת חשמל מחום השמש, מביא לחיסכון בעלויות השוטף, אשר מאפיל לאורך זמן על ההשקעה בתשתיות. יתרה מזו, חשוב לציין, כי עלויות החשמל המופק מהשמש ירדו משמעתית, בשנים האחרונות והיום הן אף נמוכות יותר מעלויות החשמל המופק מדלק פוסילי או מפחם.
כמוכן מחזור וניצול של אנרגיית החום, הנפלטת ממכונות הייצור בעת עבודתן, לצורך שימוש כאמצעי למיזוג האוויר וחימום עשוי להפחית משמעותית את הוצאות הייצור ולתרום לרווחיותו של המפעל ולהפחתה של מחירי המוצרים. גם פעילויות מחזור, למיניהן, שמפעלים יכולים לנקוט מיוזמתם למרות שאינן מחויבות על פי חוק, מתגלות במקרים רבים כרווחיות.
לשם המחשה אתאר כאן את הניסיון שצברנו בפורמקס בתחום הפעילות למחזור ושמירה על איכות הסביבה, התורמת גם לרווחיותנו, זאת בעקבות החלטה אסטרטגית עקרונית של הנהלת המפעל לאמץ פעילות, במסגרתה אנו נשאף ללא לאות להפוך את פורמקס למפעל ירוק.
הפיכתה של ההגנה על הסביבה ל"עסק"
אך לפני שאביא את תיאור המעשים שעשינו, אציג בפניכם את התיאוריה, שהובילה אותנו לפעול למען איכות הסביבה תוך הפיכתו של הנושא גם ל-"עסק" כדאי, כי לדעתי, הניסיון שלנו בפורמקס, כפי שאציג אותו להלן, מוכיח ללא צל של ספק, שאנחנו לא המפעל היחידי בענף העץ, שיכול לעשות כסף מזבל, כפי שנהגו בעבר לומר על מפעלי המיון והטיפול בפינוי אשפה ביתית. יש עוד מאות מפעלים בענף העץ והרהיטים, מכל סדר וגודל, אשר יכולים לחקות אותנו, וכמונו, חשוב לציין, יש עוד כמה וכמה מפעלים ממחזרים בענף, אבל הם מעטים מדי ותהליכי המחזור שהם נוקטים נעשים לפעמים כלאחר יד ומכורח החוק ולא מתוך רצון.
לעצם העניין: כדי לבחון אם קיים פוטנציאל המפעל למחזור, שיסייע לשמירת איכות הסביבה, ו/או ניצול המחזור גם כעסק כלכלי, שיחסוך למפעל כסף, פותחה מפת דרכים, המציגה את סדר הצעדים השגת המטרה, שההולכים לאורה מגדילים את סיכוייהם לבצע את המעבר בהצלחה. מפת הדרכים נקראת שלושה ה-R-ים לאיתור הפוטנציאל לצמצום הזיהום, ואלה הם:
REDUCE – צמצום
REUSE – שימוש חוזר
RECYCLE – מחזור
לאחר מיצוי שלושת ה-R-ים נבחנים עוד שני שלבים:
REDUCE – צמצום
צמצום השימוש בחומרי גלם על ידי הקטנת הפחת - א'
למשל, צמצום השימוש בלוחות תעשייתיים, כמו לבידים, מ.ד.פ., סיבית, מלמין, פורמייקה וכד', על ידי ניצולם בצורה מלאה יותר, תוך שימוש מוגבר בתוכנות אופטימיזציה, המאפשרות להפיק יותר מוצרים מלוח אחד
צמצום השימוש בחומרי גלם על יד הפחתת הפחת – ב'
על ידי רכישת מוצרים חצי מוגמרים ממפעלים מתמחים, שבזכות התמחותם הפחת שלהם נמוך, בעוד שהנגר הבודד מבזבז חומר בגלל חסר במיומנות וניסון. לכל נגר ומפעל רהיטים מוצעים היום מוצרים רבים, מוגמרים וחצי מוגמרים, אותם הוא יכול לשלב במערכות הרהיטים מתוצרתו על ידי שינויים מעטים. כוונתי בין היתד למגירות, גופי ארונות למטבחים, דלתות וחזיתות של מטבחים ורהיטים, דלתות לארונות קיר והזזה, רגלי שולחנות מוכנים לשולחנות סלון ולפינות אוכל, שלדי כורסאות, שלדי כסאות וכן הלאה.
צמצום צריכת החשמל במפעל
על ידי שימוש במנורות חסכוניות יותר, הפעלת מכונות זוללות אנרגיה בשעות של תעריף שפל בחשמל והחלפת מנועי המכונות במנועים חכמים (כמו מנועי אינוורטר), ולנגריה שיש לה שטח גדול על הגג כדאי אפילו לבחון רכישת מערכת פוטו-וולטאית ליצור חשמל מהשמש.
REUSE – שימוש חוזר
למשל:
לגבי הסעיף הראשון ישנם היום לא מעט מפעלים, המספקים את מוצרי הרהיטים שלהם כשהם עטופים בחומרי אריזה מפלסטיקה, קרטון או נייר. לאחר פריקת המוצרים בבית הלקוח שואל המרכיב את הלקוח אם לפנות את האריזות. ברוב המקרים התשובה היא כן, ואז המרכיב נוטל את האריזות ומשליך אותך במקום כלשהו, גם אם מדובר באריזות איכות מקרטון גלי או מיריעות פלסטיקה רכות או קשיחות, הראויות לשימוש חוזר.
לעומת זאת יש מפעלים, שהמרכיב שלהם כלל לא שואל את הלקוח האם לקחת את האריזות. הוא פשוט לוקח אותם בזהירות מבלי לפגוע בהן חזרה לנגרייה, כשהן גלולות או מקופלות ושם משתמשים בהן שוב ושוב עד שהן מתבלות ללא תקנה, ורק אז הן מושלכות למיכל האריזות המיועדות למחזור, אשר מצוי בכל אזור תעשייה. נוהל כזה יכול לחסוך למפעל אלפי שקלים בחודש בממוצע בחומרי אריזה.
אשר לשימוש חוזר במשטחים, השמיים הם הגבול. בכל מפעל רהיטים ועץ המשטח יכול לשמש לשפע של שימושים – כאמצעי לאחסון קבוע, כאמצעי אחסון ביניים, אמצעי שינוי
RECYCLE – מחזור
מחזור מוצרי פלסטיקה - למשל אם הנגרייה שלכם היא צרכנית גדולה של מוצרי פלסטיקה או של צבעים וכימיקלים הארוזים במכלי פלסטיקה, או אם היא מקבלת חומרים עטופים ביריעות פלסטיקה, אתם יכולים לאסוף ולמכור אותם למפעלים המתמחים במחזור מוצרי פלסטיקה, אשר מייצרים מהם חומרי גלם לתעשיית הפלסטיקה.
מחזור מוצרי נייר – הנייר הוא רכיב זעיר במפעלי עץ, אבל קיים. ניתן לאסוף, אותו ולהזמין אחת לכמה זמן את המחזור העירוני בתחום הנייר כדי לקחת אותו – והוא יגיע. אמנם לא תמורת כסף, אבל הוא יגיע. ואם תהיה לכך הצדקה, הוא יניח בחצרכם "כלוב" מיוחד לאיסוף הניירות, ובכך תתרמו להפחתת הפסולת בסביבתכם הקרובה.
מחזור עץ – ניצול הפחת לייצור חומר גלם חדש, כמו לוחות MDF, OSB, סיבית ו"לאמי", מוטות ופרופילים בטכנולוגיות WPC (ייצור לוחות מתערובות של עץ גרוס ופסולת פלסטיקה (ראו להלן) ועוד. בארץ ישנם כמה וכמה מפעלים, המייצרים לעצמם את לוחות ה"לאמי" בעזרת קו לייצור רציף של סרגלי עץ בחיבורי אצבעות, חימום והדבקתם בעזרת מכבש צד ולכלל לוחות "לאמי". ייצור זה נעשה בדרך כלל מפחת עץ שהמפעל המייצר רוכש גם ממפעלים אחרים, וכך פחת המיוחד להשמדה הופך למוצר בעל ערך.
תיאור אירוע מהניסיון של פורמקס במחזור ושמירה על איכות הסביבה.
לאורך שנים השקיעה הנהלת פורמקס כספים רבים למעל איכות הסביבה במפעל ומחוצה לו, ולדעתי, ניתן לומר היום, שהמפעל הרבה יותר ירוק ופחות מזהם בהשוואה לעבר ובהשוואה למפעלים אחרים. להלן אפרט מה עשינו:
לכידת אבק נסורת ושבבים – מפעלינו "מייצר" הרבה מאוד אבק ושבבים תוך כדי תהליך הייצור, כמו ניסור, ליטוש, כרסום וחריטה. כדי לשמור על אוויר נקי במפעל ולמנוע מעובדינו לנשום את האבק המזיק הזה לריאותיהם, וכדי למנוע מהאבק להתפזר בסביבות המפעל, השקענו כספים רבים ברכש של מספר מערכות שאיבה מרכזיות גדולות, היונקות בוואקום רב-עצמה מכל מכונה ומכונה במפעל את האבק והשבבים הנוצרים תוך כדי עיבוד הלוחות. מערכות השאיבה מזרימות את השבבים והאבק בצנרת, הפרושה בתוך המפעל, אל מכולות גדולות המצויות מחוץ למבנה המפעל.
מערכות השאיבה שלנו משוכללות, יעילות ומתוחזקות כהלכה, ומי שמסתובב אצלנו במפעל לא ירגיש ולו טיפת אבק או נסורת באוויר. חשוב לציין שבחודש אחד אנחנו אוספים כ-40 טון (!) אבק, נסורת ושבבים.
איסוף פחת של לוחות (בעיקר מ.ד.פ. וסיבית) - ולמרות שאנחנו משתמשים בתוכנות אופטימיזציה, אשר מנצלות ביעילות כל לוח ולוח, מדרך הטבע נותרות מכל לוח ומכל הזמנה שאריות של רצועות וחתיכות מ.ד.פ. וסיבית, אותם אנו אוספים בתוך מכולות בחצר המפעל. במהלך חודש אחד אנו צוברים כ-40 טון (!) שאריות כאלה – זאת מעבר ל-40 טון של אבק, נסורת ושבבים, ומכאן אתם יכולים להבין את גודל הבעיה מולה אנו ניצבים , כשהחוק דורש מאתנו להתפטר על חשבוננו מ-80 טון "אשפה".
בעבר נהגנו למסור חלק מהנסורת והאבק ליצרני קומפוסט, שערבבו אותם בהררי תחמיצי הקומפוסט, או לצורך ריפוד לולים ורפתות. אולם במ.ד.פ. ובסיביות יש 15% דבקים תרמופלסטיים, אשר מזיקים לחיות המשק ולצמחים, לכן הרוב הלך בכל זאת להטמנה.
באירופה ניתן לייצר מפחת זה בתהליכים פשוטים, גלילי בערה, הנמכרים כסוג של פחמים לשימוש בתנורים תעשייתיים לצורך ייצור אנרגיה לחימום המפעל בחורף האירופי הקר או להפעלת תנורים לייבוש מוצרים שעברו צביעה. לחילופין, מפעלים אירופאים רבים מייצרים לעצמם חום באמצעות שריפה של פסולת העץ. השריפה, חשוב לציין, נעשית בתנורים מיוחדים בתהליכים "סגורים" ומבוקרים, ללא פליטת עשן או גזים מזיקים לאוויר החופשי, כשכל האפר הסופי מוצא מהתנור בתוך מתקנים סגורים ונשלח להטמנה.
בארצנו אין הצדקה לניצול הפחת לצורך חימום המפעל, אבל אם יש לכם מפעל שכן, אפילו מענף אחר, הנזקק לאנרגיה להפעלת תהליכים שונים וכמות הפחת שלכם מספיקה כדי לספק את צרכיו, ייתכן שכדאי יהיה למפעל לייבא מתקן שריפה מיוחד, שיתבסס על הספקת העץ שלכם ושל אחרים, ואולי הוא גם ישלם לכם עבור העץ.
אשר לנו בפורמקס, פינוי של 80 טון שאריות עץ, נסורת ושבבים והעברתם לקבורה במטמנות עלו לנו כמה עשרות אלפי שקלים בכל חודש – הוצאה כבידה לכל הדעות. רצוי לזכור, שעל פי החוק, עלויות ההובלה ולמטמנה והקבורה במטמנה חלות על מפנה הפסולת.
בשנה האחרונה, לאחר מאמצים ובדיקות רבות, תוך עבודה משותפת עם גורמים נוספים, נפתחה בפנינו האפשרות למחזר את אבק הליטוש והנסורת כחומר גלם לייצור מוצרים מתערובת של פלסטיקה, אבקת עץ וחומרי קישור (דברים מבוססים פולימרים). חומר זה מוכר בעולם בשם WOOD-PLASTIC COMPOSITE ובעברית תרכוב של עץ ופלסטיקה והוא כולל 80% חומרים פלסטיים ועציים ממוחזרים.
הדבר התאפשר בזכות מפעל ישראלי המייצר מוטות מתערוכת זו בתהליך ייצור שנקרא אקסטרוזיה, בו החומר נפלט כשהוא מותך בתנועה רציפה מפייה צורנית, ולאחר התקררותו וחיתוכו אנחנו מקבלים פרופילים קשיחים. מפרופילים אלה מייצרים דקים, גדרות, הלבשות למשקופים, רהיטי גן ורחוב, מתקני משחקים לגנים ציבוריים ומוצרים רבים נוספים. המוצרים מבוקשים מאוד וידועים באיכותם ובעמידותם הגבוהה בתנאי סביבתיים קשים. אורך חייהם הוא כ-15 שנה.
המפעל המדובר נחשב מפעל פלסטיקה לכל דבר, החומרים המרכיבים את מוצריו הם 30% פוליאתילן, 50% אבקת עץ ו-20% תוספים שונים, המקנים לתערוכת תכונות כמו חוזק, צבע, עמידות בקרינת UV, עמידות בלחות ועוד.
בעולם קיימים מפעלים רבים המשתמשים ב-WPC כחומר גלם, אולם כולם משתמשים בנסורת עץ טבעי ולא בנסורת מ.ד.פ.. לדעתי, אנחנו ומפעל הפלסטיקה, אתו אנחנו עובדים, היינו הראשונים בעולם שפיתחנו טכניקה לשילוש נסורת המ.ד.פ. במקום נסורת העץ הטבעי בטכנולוגית ה-WPC.
כדי שנוכל לספק למפעל הפלסטיקה המדובר לא רק את האבק, הנסורת והשבבים, אלא גם את השאריות מלוחות המ.ד.פ. והסיבית שלנו, החלטנו להקים אצלנו מערך של טיפול בשאריות, שיהפוך אותן לרסק כך, שמפעל ה-WPC רכוש מאתנו גם אותו. המערך כולל מכונות גריסה וטחינה של השאריות עד לרמת האבקתית המתאימה למעל ה-WPC. החיסכון השוטף ממכירת החומר למפעל ה-WPC הפך את ההשקעה הראשונית לכדאית, והמערך החדש יתרום עוד יותר להקטנת הוצאותינו על פינוי פסולת וגם יצמצם משמעותית את זיהום הסביבה בכך שנמנע הצורך להטמין את השאריות, כי פשוט מצאנו להם שימוש.
מחזור יריעות פולימר
בפורמקס אנחנו משתמשים גם ביריעות פולימריות לחיפוי הדלתות שלנו בתהליכי כבישה בממברנה. כל חודש נוצר פחת של יריעות בהיקף של כ-12 טון, אותם שלחנו מחוסר ברירה להטמנה, עבורה שילמנו מחיר יקר, שלא לדבר על העובדה, שהיריעות הפולימריות מתכלות באדמה רק לאחר עשרות רבות של שנים, היינו גם לאחר קבורתן הן לא בדיוק ידידותיות לסביבה.
והנה, מצאנו יצרן מוצרי פלסטיקה, אשר פיתח בשיתוף אתנו מוצרים, בהם ניתן למחזר ולשלב את שאריות הפולימר שלנו. אנחנו דוחסים את היריעות במתקן מיוחד כדי שיתפסו פחות מקום, קושרים את החבילות הדחוסות ומעמיסים אותן על משטחים לצורך העברתן ליצרן מוצרי הפלסטיקה. היצרן טוחן את שאריות הפולימר שלנו, מערבב את האבקה המתקבלת עם תוספים פלסטיים ועם קצת אבקת ליטוש, שגם אותה הוא מקבל מאתנו, ובתהליך של הזרקת פלסטיקה (הזרמת חומר לתבנית סגורה בלחץ) הוא מייצר מוצרים יומיומיים, כמו דליים, עציצים וחלקים אחרים המשתלבים במוצרים אחרים. כך במקום לשאת בעלויות הטמנה גבוהות לגרום לזיהום הקרקע, אנחנו אפילו מקבלים תמורה כספית מסוימת עבור השאריות של יריעות הפולימר שנותרות אצלנו.
צמצום השימוש בחשמל
אחד הצעדים שעישנו לחיסכון בחשמל היה השקעה בתאורה חסכונית וביטול השימוש בנורות ליבון, ניאונים יקרים ופרוז'קטורים. פעלנו גם לייעל עבודת המכונות הרבות והמנועים הרבים אצלנו. כל הפעולות האלו יפחיתו ביותר מ-50% את צריכת החשמל שלנו.
כדי להפחית עלויות אנחנו מקפידים לעבוד בשעות בהן מחירי החשמל בשפל, וייתכן שנתקין בקרוב מערכת פוטו- וולטאית על הגגות שלנו בהשקעה של כמה מיליוני שקלים, כדי להפסיק לשלם עבור חשמל יקר, על הפעולות האלו יפחיתו ביותר מ-50% את עלות החשמל שלנו, העומדת על יותר מ-100 אלף שקל לחודש. ושוב אני מבקש לציין שכל הפעולות האלו הן כלכליות מאות, כלומר ערך החיסכון בחשמל גבוה הרבה יותר מההשקעות הנדרשות, ובמילים אחרות: החזר ההשקעה יהיה מהיר מאוד!
פעולות חיסכון שוליות, המצטברות לחשבון גדול.
פורמקס ממשיכה בצורה שוטפת לעשות רבות כדי לצמצם את זיהום הסביבה והאוויר. חלק מהפעילויות האלה נראות לכאורה שוליות ובלתי משמעותיות, אך האמרה הידועה, "פרוטה לפרוטה מבירה לחיסכון גדול", מוכיחה את עצמה.
לסיכום – הצטרפו אלינו יש עוד הרבה מה לעשות!
כדאי לדעת: ככל שהמפעל גדול יותר, הוא מייצר יותר פסולת מסוגים רבים ומצד שני יש לו יותר יכולות ואפשרויות לטפל בה ביעילות וגם להרוויח ממנה, כפי שהראיתי כאן. מעבר להכרח המוטל על כולנו לטפל בפסולת ובשאריות לפי החוקים והתקנות להגנת הסביבה, ניתן למצוא דרכים להפיק תועלת ולצמצם עלויות, תוך כדי שמירה על הסביבה למעננו, למעל הסובבים אותו ולמען הדורות הבאים. יש חשיבות רבה לכך, שכולנו, יצרנים קטנים כגדולים, נשקיע מחשבה ומאמץ בנושא, נשפר את סביבתנו, נשמור עליה ואף נפיק תועלת כלכלית מכך.
אנו בפורמקס נשמע לסייע למפעלים המעוניינים כך לחפש דרכי לטיפול בפסולת ולסילוקה לרווחת המפעל ולמען איכות הסביבה, כי אנו מאמינים, שיש עוד הרבה מה לעשות בנושא.
